1. לדיון היום התייצבו הצדדים ובאי כוחם וכן נציגת יח"ס. פקה"ס מחיפה, עו"ד גב' ..., אשר זומנה לדיון בהחלטה מיום 18.5.08, לא התייצבה ואף לא הגישה כל בקשה להשתחרר מהתייצבות ו/או הודעה המבהירה את סיבת העדרותה. אין ספק כי נוכחותה היתה חיונית לדיון, אשר מרביתו נסב על עניין הקטינים והמשמורת עליהם, בייחוד נוכח העובדה שחלפה תקופה שלמעלה מחודשיים מאז עריכת התסקיר האחרון.
2. אמנם פקה"ס שלחה לבית המשפט הודעה בה בוצעה חלוקת החגים לשנה הקרובה בין ההורים, אך עדיין כאמור, נוכחותה היתה חיונית למהלך הדיון, מעבר לעניין החגים.
3. ובכן, שמעתי פעם נוספת את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר המשלים מיום 13.7.08. התסקיר חוזר ומחזק את התרשמות פקה"ס כי שני הצדדים בעלי יכולות הוריות טובות. על אף התרשמותה הנ"ל וכנראה על מנת לא להקצין את הסכסוך בין הצדדים, אשר כל אחד מהם חפץ במשמורת, המליצה לשנה הקרובה שהמשמרות תשאר אצל האם מתוך תקווה שעד אז יסתיימו ההליכים והמחלוקות הכלכליות מתוך תקווה כי בעוד כשנה תבחן סוגיית המשמורת מחדש, "לאחר סיום ההליכים הכלכליים". התסקיר הציע "תוכנית" להסדרי המפגשים העתידיים בין האב לשני ילדיו אשר כוללים שני ימי ביקורים באמצע השבוע, כולל לינה וסופי שבוע לסירוגין, הכל כמפורט בתסקיר הנ"ל. בסיכום הכולל של ההסדר המוצע, ימצאו הקטינים במהלך ארבע שבועות, 12 ימים עם האב כולל לינה, ו-16 ימים עם האם כולל לינה, כך שבפועל נראה כי זמני השהות עם כל אחד מההורים זהה למדיי.
4. ב"כ הנתבע חזר על בקשתו להעניק כבר כעת משמורת משותפת להורים ואילו ב"כ האם, התנגד בתוקף לבקשה זו, כשחלק מנימוקיו הוא חוסר תום לב מצד האב בבקשתו את המשמורת המשותפת והתנהגותו הפוגעת של האב כלפי האם בכך שקשר קשר עם אישה אחרת עוד קודם לפירוד.
5. ובכן, וכפי שהבעתי את דעתי במהלך הדיון, ובהחלטותיי הקודמות, סבורה אני כי המשמורת המשותפת היא, היא דרך המלך. מקום בו ניתן להותיר על כנה אחריות הורית משותפת, ממקום של שוויון, אכפתיות ומעורבות שווה, על אף הפירוד הזוגי, מן הראוי לעודד ולהתיר זאת.
עקרונות השוויון בתפקוד ובאחריות ההורית, אשר חלחלו בדיני משפחה בשנים אחרונות מחייבים את בתי המשפט לענייני משפחה, להתייחסות שוויונית בין אב לאם, בכל הקשור לתפקיד ההורי המוטל עליהם. התייחסות שוויונית זו, משקפת גם את טובת הקטינים, אשר יזכו בקשר שוטף ורצוף עם שני ההורים, הגם שאלה בחרו להיפרד זמ"ז. לפיכך, לדידי, אין צורך להוכיח כי טובת הקטינים היא לגדול במסגרת של משמורת משותפת. אדרבא, הטוען כי מן הראוי שלא לאפשר במקרה קונקרטי משמורת משותפת, על אף שמתקיימים התנאים המוקדמים של תקשורת תקינה וקרבה פיזית בין ההורים, עליו הנטל להוכיח זאת.
6. במקרה זה, התרשמתי כי רצונו של האב להמשיך להיות מעורב בגידול ילדיו על בסיס יומי, הוא רצון כן ואמיתי. התרשמותי זו אף התחזקה נוכח עמדת האב, כפי שהושמעה מפי בא כוחו, על כי מסכים הוא להותיר את המזונות הזמניים על כנם, גם אם תוענק משמורת משותפת לצדדים.
7. על כן, ולאחר ששקלתי בדבר ועיינתי שוב בתסקיר האחרון ובזיקה להחלטה אשר ניתנה ביום 18.5.08, אני מוצאת לנכון להורות כדלקמן:
א. הנני מאשרת את ההסכמות אשר הושגו בין הצדדים בתחילתו של הדיון, בענייני רכוש וממון, הן לעניין פירוק שיתוף בדירת הצדדים ובתכולתה, והן לעניין מינויו של האקטואר.
ב. לפיכך, ניתן בזה צו פירוק שיתוף בדירת הצדדים, המצויה ברח' .....וכן בתכולתה.
ג. הנני ממנה אקטואר מטעם ביהמ"ש.... אשר ישום ויעריך את שווים של כלל הנכסים הפיננסיים מכל סוג שהוא של הצדדים ויציע חלופות לאיזון משאבים, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג.
ב"כ הצדדים ימציאו לאקטואר את כל המידע והתיעוד הרלוונטי לצורך הכנת חוות דעתו.
חוות דעת האקטואר תונח בתיק
תוך 60 יום מהיום
עם העתקים לב"כ הצדדים.
הצדדים ישאו בחלקים שווים בשכ"ט של האקטואר.
לצורך איזון המשאבים, נקבע מועד הפירוד בפועל בין הצדדים -
.....
, כיום האיזון.
במקרה בו לא תוגש חוות הדעת במועד כאמור לעיל, יודיע האקטואר לבית המשפט, לא יאוחר מהמועד האחרון אשר נקבע להגשת חווה"ד את הסיבות לאי ההגשה
.
ד. ההחלטה אשר ניתנה ביום 15.6.08, למזונות זמניים, תמשיך לחול, עד החלטה אחרת.
בנוסף, ישא האב בהחזרי המשכנתא במלואם, וזאת עד פירוק השיתוף בדירה.
ה. הנני מאשרת את חלוקת הימים, בהם ישהו הילדים עם האב, כפי שהוצעו בתסקיר האחרון מיום 13.7.08, עמוד 3, וזאת לימי חול ולסופי שבוע.